היא שולחת יד למכנסי, חשה בזיקפה הבולטת תחת מכנסי. אני אוהב את המגע, היא משייטת עם ידה בעדינות מעל הבליטה ומלטפת את הבליטה ברוך, אצבעותיה משתהות מעל האשכים המהודקים ומקצות להם סיבוב.

שבועות שאנחנו מתכתבים, מחליפים מחשבות, סיפורים וחוויות. מספרים אחד לשניה וההיפך, על מאוויים סמויים, פנטזיות ובכלל.  נוצרה ידידות עמוק, כך נראה לי.

היא בת קצת למעלה מ 40 ואני 60 היא בוחנת את גבולותיה מפעם בפעם ואני כותב עליהם. מעולם לא החלפנו תמונות או אפילו תיאורים הדדיים. כל שהיכרנו היה המחשבות והרצונות והפנטזיות. שום פרט גופני לא נחשף.

סיכמנו להיפגש לפגישה ראשונה. פגישה עיוורת. קבענו להיפגש בקולנוע לסרט של אחה"צ סיכמנו על הסרט "צללים אפלים"

המפגש, שיהיה הפעם הראשונה שבה נתראה (כאמור מעולם גם לא החלפנו תמונות) יתנהל על פי כללים שנקבעו מראש ובדייקנות:
אני אזמין כרטיסים באינטרנט, ואדאג להעביר לה אחד מהם
היא תיכנס ראשונה.
אני אכנס אחריה, אחרי שהסרט יתחיל – כשיהיה כבר חשוך.
כל משך הסרט אסור לדבר – אף מילה.
אין החלפת מספרי טלפון – סמס, כלום.
פגישה עיוורת לחלוטין.
מותר לגעת, מותר גם, כמובן, לדחות את המגע במידה וזה לא נעים למי מן הצדדים
קבענו גם סנקציה. מי שמדבר במהלך הסרט יהיה צפוי לקבל משימה מן השני – כל משימה שיחליט או תחליט עליה. ולבצע.

ימים לפני הפגישה ואני כבר מרוגש ומגורה מן המחשבה. חולפות בראשי תמונות שונות ומשונות. כיצד היא נראית, איך זה יעבור?

הזמנתי כרטיסים. נראה היה שרכשתי את שני הכרטיסים היחידים שנקנו באולם. שורה אחרונה שני כרטיסים בצד הקיצוני בקצה השורה.  נהייה לבד? איך יהיה?

כהרגלי, הגעתי מוקדם. משכתי את הכרטיסים ושמתי אחד במעטפה עם שמה.

הילל, השוער הנאמן והחביב, קיבל לידיו האמונות את הכרטיס, והבטיח למוסרו לנמענת.   מאוחר יותר, היא סיפרה לי שהילל היה חמוד ביותר. כשהגיעה ואמרה שמחכה לה כרטיס אצלו, הוא מיד קרא בשמה, נתן לה את הכרטיס ואיחל לה הנאה. מה הוא הבין? מעניין.

ישבתי לי בקפה, הלאפטופ פתוח והמתנתי. בנחת? קשה לאמר. היתה התרגשות וריגוש וגם מתח.

הגיעה השעה. ידעתי שהיא בפנים. למדתי כבר להכירה. ידעתי שאם היא אמרה שהיא תהיה במקום במועד, אז היא תהיה במקום ובמועד.

הגעתי לאולם, הדלת היתה סגורה. פתחתיה וצעדתי פנימה. הפתעה! בשורות הראשונות היו כ 20 בני נוער, צעקניים וקופצניים. בשורה האחרונה עוד כמה זוגות.

מה יהיה?  הבטתי לפינה המרוחקת של השורה האחרונה. היא ישבה שם, ממש כמו שסיכמנו.

נו טוב, חשבתי, וצעדתי לעבר הכסא שלי. הגעתי והבטתי בה. התרכזתי בה. התעלמתי מכל האחרים ומן ההמולה.

בחושך החלקי ששרר יכולתי לראות היטב. הבטתי בה. יפה בהרבה ממה ששיערתי. אף של בת אצולה יוונית, עיניים גדולות וחמות שהביטו בי מבעד לזוג משקפי ראייה שרק הוסיף לה מידה של סקסיות שהיתה בה גם כך. שיער רך ויפה. מחשוף צנוע החושף זוג שדיים יפים בגודל בינוני ואסופת נמשים שמשווים לה חן נעורים. התיישבתי בלי לאמר מילה. גם היא שתקה. ההסכם כובד (עד כה) הבטנו האחד בשנייה, בחינה ראשונית.  עיניה מצביעות על האולם במעין התנצלות על הקהל הבלתי צפוי, כאילו שזה היה בידיה.

חייכתי, נטלתי את ידה בידי, ברוך, בוחן את תגובותיה. לא, היא לא דחתה את ידי. לקחתי את מה שקיבלתי ונשקתי ברוך. לאט לאט, אצבע אחרי אצבע, נישקתי וליקקתי והכנסתי לתוך פי תוך כדי מציצה, חש את הנעימות של המגע של האצבע בתוך הפה. לא, היא לא נשארה אדישה, למרות שבשלב זה היא נתנה לי את זכות ההובלה. יכולתי לחוש היטב כיצד היא מניעה את האצבעות שליקקתי, בתוך הפה, כאילו מרמזת על הפוטנציאל הגלום באצבעותיה. תנועותיה בתוך פי מגרות אותי ואני חש בהתרוממות בתוך מכנסי. אני ממשיך לפנק את אצבעותיה, נושק ומוצץ את נקודות החיבור שבין האצבעות. נושך קלות וחש בוויברציות שלה. כן, היא רוצה, אני חושב, ומקרב את ראשי לראשה, לאט, ונושק לה בעדינות תחילה אבל מהר מאוד הנשיקה הופכת להיות נשיקה לוהטת. הלשונות מחליפות מקום, שפתיים בולעות זוג את רעותה והעוצמה הולכת וגוברת. ידי על כתפה, מחבקת ומושכת אותה כלפי. היא נענית בקלות. מחשופה מול עיני, אני שולח יד ומשרטט קוים לאורכו ולרוחבו נוגע, מלטף, חש בקימורים הנחשקים. בפרץ של חשק בלתי ניתן לשליטה אני מכניס את ידי וחופן שד. שד שממלא את כף יד בנעימות אין קץ. כמה קסם והנאה יכולים להיות אצורים בתוך שד של אשה! פשוט תענוג עילאי. אני חש בפיטמה ולוכד אותה בין שתי אצבעות. אני חש כיצד היא נרתעת כתוצאה מן הכאב שבלחיצה.

אני מוציא את השד ורוכן לנשקה. היא רוטטת תחת המגע. אני נושק ומלקק את הפיטמה. מוצץ אותה בעוד ידי הימנית חובקת אותה ומקרבת אותה אלי.

אני מציץ לצד השני, כן, יש בהחלט מבטים לעברנו. למרות החושך באולם מבחינים בנו. זה מגרה אבל גם קצת מרתיע. הילדים בקידמת האולם מרעישים ומקלקלים את האווירה.

אני מביט בה, היא מחייכת חיוך של התנצלות ומתקרבת אלי

הילל נכנס וגוער בילדים. מאיים עליהם. רמת הרעש יורדת במקצת.

היא שולחת יד למכנסי, חשה בזיקפה הבולטת תחת מכנסי. אני אוהב את המגע, היא משייטת עם ידה בעדינות מעל הבליטה ומלטפת את הבליטה ברוך, אצבעותיה משתהות מעל האשכים המהודקים ומקצות להם סיבוב ועוב סיבוב ואני חושב מה עוד אפשר לעשות באולם קולנוע לא לגמרי חשוך, כשהקהל מעיף בנו מבטים. לדבר – אסור, שנינו מקפידים על שתיקה, רק מבטי העיניים יוצרים תחושה של הבנה ומגע הגוף מבהיר את התחושת ההדדיות.

היא איננה משתהה יותר מדי, ידה אוחזת בחגורה ובמשיכה אחת היא משחררת אותה. גם הרוכסן נפתח בזריזות בידיה האמונות וההחלטיות. כן, ידה כעת חופנת את החבילה שארוזה היטב בתחתונים, אבל לא לאורך זמן. היא שולחת יד נוספת, וכעת שתי הידיים מטפלות בזיקפה הנפלאה שלי כשיד אחת נכנסת פנימה מתחת לתחתונים ומלטפת את הזין הזקור שלי ויורדת לעבר האשכים, חופנת אותם, מלטפת ומוחצת בעדינות. היד השניה מצטרפת ומלטפת את הזין שלי, מטיילת ובוחנת כל פינה וכל איזור. היא מסרה את התחתונים לחלוטין. מביטה? בלי ספק – היא חוקרת ובודקת ולומדת את האנטומיה שלי עד קצהו הלח מעט של הזין הזקור. ואני אוהב את המגע העדין והלוחץ שלה. שאגמור לה ביד? המחשבה חולפת במוחי.

לפתע, בלי כל אזהרה, הסרט נפסק והאור נדלק באולם כמעט באותה שנייה. אני עם ידי האחת חופנת את השד העירום בעוד מכנסי פתוחות והזין כולו בחוץ לרבות ציוד העזר, חפונים היטב בשתי ידיה.

האור הפיתאומי היכה את שנינו בתדהמה. היא הסירה את שתי ידיה ממבושי תוך שהיא מותירה אותי עירום כשתחתוני משולשלים על הכיסא, ומיהרה להכניס את שדיה לתוך החזייה והחולצה ולנער בזריזות את בגדיה. מעיפה עלי את מבטה התמים והחסוד עם המשקפיים המשווים לה מראה של מורה סקסית עד מוות

אני דחסתי בזריזות את הזין לתוך התחתונים כשאני מתאמץ לא לבצע יותר מדי תנועות שרק יבליטו את מצבי. רוכס את הרוכסן ומעלה את המכנסיים מעל לתחתונים הממולאים.

שנינו התארגנו ומביטים סביב. כן ניתן לאמר שישנם מבטים לעברנו. אני חוזר אליה ומתחיל בסידרת נשיקות קלילות, משהו שלא ייגרום לאיש לקרוא למשטרה, ובכל זאת, מנשק את האזן והתנוך ומה שמתחתיו וחש ברטיטה הקלה שלך. אני יודע שאת עדיין ברמת גירוי גבוהה.

האולם מוחשך שוב, הצופים חוזרים. אני שם לב שבשורה שלנו יושבים עכשו הרבה יותר אנשים מאלו שישבו בה לפני ההפסקה, והם קרובים יותר. מה עושים?

חזרנו למצב הקודם, ידך בתוך מכנסי והפעם אני שולח את ידי תחת לחצאיתך. חש בתחתונים הדקיקים שלך, הרטובים. אני מזיזם הצידה ומפנה מקום לאצבעותי. התחתונים פשוט טסים הצידה בקלילות מפנים מקום לאצבע שנכנסת ומתמקמת בין השפתיים התחתונות שלה. לא היה מקום לספק, היא היתה רעבה ממש כמוני. "מעניין, אי אפשר לארגן שידרוג למחלקת עסקים בקולנוע הזה?" חשבתי לעצמי, מוציא את אצבעותי הרטובות ומלקקן מול עיניה היוצאות מחוריהן. אין ספק, היא טעימה מאוד. ממש דליקטס.

מוריד את האצבעות בחזרה למאורה הלחה ומחזירן שוב לצורך טעימה נוספת. אבל לא, מבטה ממש מתחנן, והפעם היא זוכה לטעום מן המיץ. מיץ התאווה.

ידיה החופנות את הזין הזקור עולות ויורדות. "מה יהיה," חשבתי לעצמי. חשבתי וההחלטה גמלה בליבי. אני מתרומם, נעמד במקומי ומושך את ידה כאילו היתה ילד הזקוק להנחייה 

מבלי אומר (אסור לדבר, זוכרים?) לוקח אותה אחרי. היא קמה והולכת מבלי לאמר מילה (אסור לדבר, זוכרים?) הולכת אחרי לאורך שורת הכסאות, אנו חולפים על פני חבורת הצופים של השורה האחרונה. במה בדיוק הם צפו? בסרט? מפוקפקתני

אני מוליך אותה לעבר היציאה, אנו צועדים יד ביד לאורך המסדרון וקרבים לדלת הקולנוע, חולפים על פני הילל, המעיף בנו מבט של יודע דבר, משליכים את הכרטיסים בפח וצועדים אל מחוץ לקולנוע. אני מחבק אותה. היא נצמדת אלי ברכות ואנו הולכים לאט לאט במרתף החניה. צועדים לעבר המכוניות שלנו. היא מביטה בי במבט שואל. אני שותק וממשיך להובילה…

מגיעים למכונית שלי. לא, היא לא חנתה רחוק, כמה צעדים מפתח הקולנוע, אולי 20 צעדים. שוברים שתיקה, הרי אנו כבר מחוץ לקולנוע. מפטפטים על האירועים בקולנוע.

"למה ציפית?" שאלתי.

"לא ידעתי למה לצפות. ואתה?"

"קיבלתי הרבה יותר ממה שציפיתי לו" עניתי לה בכנות